<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרס"ב</h1>
<h2>דף מג:</h2>
כתנאי הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד עולם מלמד שלא ענש על הנסתרות [עד שעברו ישראל את הירדן דברי ר' יהודה א"ל ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות] לעולם. ה"ג לה וה"פ. הנסתרות לה' אלהינו נסתרות שאין מכיר בהן אלא ה' אלהינו כדאמרי' בשבועו' פ"ק לחטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' והנגלות לנו ולבנינו דעל נסתרות ונגלות (מענשין) [מענישין]. וה"פ דקרא לר' יהוד' ולמה נקוד לנו דמשמע מיעוט מלמד שלא ענש על הנסתרות קודם שעברו ישר' את הירדן דנקודה אתיא למיעוט ממשמעותיה דקרא. וה"פ דקרא הנסתרות והנגלות לנו ולבנינו ומנסתרות דנקודה אנסתרות קאי דאדדמי טפי מוקמינן מיעוטא ואקודם שעברו אבל דעד עולם אתרוייהו קאי. א"ל ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות לעולם. מדקא ממעטת בנסתרות קודם שעברו מכלל דפשיט' לך דאי לאו מיעוטא כי הדדי נינהו. והלא כבר נאמ' עד עולם. דמשמע דאי אאיסורא דנסתרות נמי קאי זמנן שוה שמשהתחיל זה התחיל זה דאין מיעוט למחצה. ואי איכא עונש בנסתרות זמנו שוה לעונש נגלות דעד עולם זמן שוה משמע אפי' קודם שעברו אלא ודאי לא ענש על הנסתרות לעולם אלא על הנגלות. אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כו'. ולהכי כת' נסתרות ונקודה להקיש דקודם שעברו לנסתרות לעולם. וכן משמעותו דקרא הנסתרות לה' אלהינו חטא שאין מכיר בו אלא ה' והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ואנגלות קאי ולא אנסתרות כדפרישי' לעיל אליבא דידיה. ונקודה אתי למעוטא נגלות מקודם שעברו ולאקשינהו אנסתרות דאין מכיר בהן אלא ה'. וסבר (רב נחמן) [ר' נחמיה] דלא נענשו עליהן. והשתא אתי עד עולם שפיר דמשהתחיל זמן עונש נגלות שוב לא פסק. אבל (הנסתרות) [אנסתרות] לא מיענשי כלל. ומה שהגיה הקונטרס אינו. ומה שפי' דהיא היא ליתה. דאי איתה דאתי ר' יהוד' למידרש נסתרות דלאחר שעברו לא הוה ליה למימ' מלמד שלא ענש דתנא מהדר אחיובא ונסיב (לישני) [לישנא] לפטורא. אלא הוה ליה למימ' מלמד שענש משעברו. אלא ודאי אשעברו קאי דהאי תנא מהדר אפטורא ונסיב קרא לפטורא. ועוד דברי נביאות הן שפי' דנקודת שם על לנו ולבנינו עשאום. ודאמרי' (זה) [בזה] בורר וכשלו איש באחיו בעון אחיו ומוקמינן ליה כשהיה בידו למחות. והא בין לר' יהודה בין לר' נחמי' בעינן היה בידו למחות. יש לומ' שהי' בידן למחות שלא להחרים כדאמרי' בשילהי שמעתא. וכן בשאר נסתרות.
